בריאה בתנועה

לקפוץ או לא לקפוץ? איך ליצור פריצת דרך בחיים

נכתב על ידי galmoonz ב 10 באוגוסט 2014 – 1:49 -

ארבע ילדות עומדות , קפואות ולא מקור, על ארבע מקפצות על שפת ארבע בריכות ,

ארבעתן פוחדות לקפוץ לבריכה.
לרגלי כל מקפצה עומדת אמא , וכל אחת מהאמהות מגיבה לסיטואציה בצורה אחרת:

אמא מס' 1: לוחצת על הילדה, מציבה לה דד ליין, מעבירה ביקורת, מאשימה:
"נו, יאללה, פשוט תקפצי כבר! מה מפחיד בזה? יאללה, אני סופרת עד חמש: 1…  2…  3…
בשביל מה באת לבריכה אם את לא קופצת? זהו! אנחנו לא באים לבריכה יותר אם את לא קופצת עכ-שיו"

אמא מס' 2: סבלנית, מקבלת את הילדה במצב שלה, מכירה בדרך שעשתה עד כה ומעודדת אותה להתקדם:
"יופי שעלית למקפצה! זוכרת שפחדת לעלות בהתחלה? אז כל הכבוד שעלית, ועכשיו, כשתרגישי מוכנה – את יכולה לעשות את זה. אני סומכת עליך. את קופצת את זה בלי בעיה. אני פה, קחי את כל הזמן שאת צריכה ילדה שלי. ואם תחליטי שאת לא קופצת היום, אבוא איתך גם מחר, וכמה פעמים שתרצי, עד שתרגישי מוכנה.

אמא מס' 3:  עולה עם הילדה על המקפצה,  נותנת לה יד ומציעה שיקפצו יחד.

אמא מס' 4: משכנעת את הילדה לוותר: "לא נורא , תרדי למטה, לא חייבים לקפוץ, לקפוץ זה ממילא מסוכן. אני אישית מעולם לא קפצתי, גם אף אחד אצלנו במשפחה לא קפץ אף פעם ועובדה- לא קרה לנו כלום. זה בסדר גמור לא לקפוץ, אפשר לחיות חיים מלאים ושמחים מבלי לקפוץ. יש אנשים שפשוט לא נועדו לקפוץ. לקפוץ זה טפשי "

האמא והבת הן משל לדיאלוג פנימי שמתרחש בתוכנו כשאנו עומדים בפני "קפיצה" (כלומר פריצת דרך) בחיים.
איזו מן "אמא" את~ה לעצמך במצבים כאלה ?  

לפני כשלוש שנים החל להתרקם בי רעיון של מרכז סדנאות משלי ,
שבו אני גרה וגם מארחת קורסים, סדנאות וטיפולים
ראיתי בעיני רוחי את הפרטי והציבורי בחיי חיים יחד בהרמוניה, משלימים ומעצימים זה את זה
החזון היה עתידי.. ללא תאריך , ללא דד ליין
משהו כמו 5 עד 10 שנים קדימה
אבל מי סופר

באוקטובר האחרון, מבלי שחיפשתי, הופיע לפתע מולי בפייסבוק
בית להשכרה שנראה בדיוק כפי שדמיינתי את מרכז הסדנאות העתידי שלי
בלב הולם החלטתי ללכת על זה!
ברגע שהחלטתי.. התעוררו בי  אינספור התנגדויות.. פחדים..
וגם – סיבות הגיוניות מדוע זה לא צעד נכון עבורי כרגע.
בכל פעם שהתקדמתי עוד צעד לכיוון מעבר אל הבית החדש – הגוף דיבר בחולשה, בכאב בטן..
עבדתי על הפחדים בכל הכלים שברשותי, אבל הם לא פחתו.
גם המציאות בחוץ לא "זרמה" בכיוון הרצוי. בסופו של דבר העניין "לא הסתדר"

כשהבית ירד מהפרק, חוויתי תחושות קשות עם עצמי
הרגשתי שלא העזתי 'לקפוץ', התאכזבתי מעצמי.
אמרתי לעצמי: "את? את, שמלמדת נשים "לקפוץ" פתאום פוחדת ותקועה?? איך זה ייתכן??"
 הגבתי כלפי עצמי כמו אמא מס' 1: בביקורת, בשיפוט, בהאשמות. ו"עצמי".. נעלבה עמוקות.
אחרי כמה ימים (טוב נו.. חודשיים) החלטתי לאמץ את גישת אמא מס' 2 , הבנתי שלא הייתי בשלה עדיין, והחלטתי לקבל את עצמי,
ומעתה- לתמוך בעצמי בתהליך הבשלה.

ועכשיו לנקודה המרכזית שחשוב לי להעביר ובגלל זה כתבתי את הפוסט:
לכל מציאות יש תמיד פרשנויות שונות .
במקרה הזה שתי הפרשנויות למציאות התקועה שלי היו
1: לא קפצתי כי אני כשלון, כי אני חסרת תעוזה, כי אני מאכזבת את עצמי
2: לא קפצתי כי אני עוד לא בשלה לקפיצה

הפרשנות הראשונה מורידה אנרגיה, מייחסת לי תכונות אופי, ולא משאירה הרבה תקווה לשינוי עתידי
הפרשנות השניה, מייחסת לי מצב ולא תכונות, משאירה תקווה לעתיד ומניעה לפעולה בהווה

בשלב הזה קיבלתי החלטה שבפעם הבאה שתגיע ההזדמנות (וידעתי שתגיע. לא היה לי ספק) – אני כבר אהיה מוכנה ולא אפספס אותה!!
שאלתי את עצמי מה עלי לעשות כדי להבשיל לקפיצה.

ההבשלה היתה בעיקר דרך שינויי תפיסה והרחבת התודעה – להפנים שזה אפשרי עבורי (עשיתי על זה הרבה טיפולי תטא הילינג!  )
וגם ברמת הפעולות: התחלתי ללמד בבית שבו גרתי, למרות שהוא לא היה בית חלומותיי, ולמרות שלא היתה בו אופציית לינה,
ובמקביל – עשיתי הגשמה (בתטא הילינג) על הבית המדוייק שאני מחפשת ויתאים לי מכל הבחינות

לפני כחודשיים הרגשתי שאני כבר בשלה והתחלתי לחפש..
מהר מאוד הגיע בית מאודדד מדוייק עבורי, הכל זרם, עד שנסגר סופית, ולפני עשרה ימים .. "קפצתי"!  :-)

אגב, עדיין היו פחדים, עדיין התהפכה לי הבטן!!
אבל בבסיס הייתה בשלות , והבשלות יצרה החלטה נחושה שלא הייתה קודם,
הבשלות היא זו שעזרה לי לעבור הפעם דרך כל הפחדים

הבשלות עזרה לי לפעול כמו אמא מס' 3 : לעלות עם הילדה שלי על המקפצה, לתת יד לה ולכל פחדיה.. ו.. לקפוץ.

איזה מזל שאמא מס' 4 מעולם לא היתה אופציה עבורי.

את הפוסט הזה אני כותבת כעת בביתי החדש שבפרדס חנה. בית בריאה בתנועה.
מקום שיהווה בית לכל מי שרוצה "לקפוץ" .. להתפתח, להשתחרר מדפוסים מעכבים
וליצור שינוי ופריצת דרך משמעותית בחיים.
אני מרגישה מסופקת , נרגשת ומלאת הודיה. מרגישה שהגשמתי חלום, וזו תחושה עילאית.

לסיכום:

כשאתם נתקלים במחסום פנימי חזק, בתקיעות.. או ב"מקפצה" גבוהה במיוחד..
1. אמצו כלפי עצמכןם את גישת אמא מס' 2 : היו סבלניים ותומכים עם עצמכןם.
2. גם אם זה לא יוצא לפועל באותו רגע, בחרו את הפרשנות המעצימה למציאות ה'תקועה'.
לא: "אני לא מסוגל~ת"
אלא: "אני עוד לא בשל~ה"
3. בררו מה עליכן~ם לעשות כדי להבשיל, ועשו זאת!
4. פעלו על מנת לשנות את תפיסת האפשרי עבורכן~ם ודייקו את הבקשה שלכן~ם.
היקום מקשיב וישמח מאוד לעזור!

קפיצה נעימה

אשמח מאוד שתכתבו לי תגובות על הפוסט , כאן למטה
ואם אהבתןם- שתפו בפייסבוק  

קורס תטא הילינג למתחילים יוצא לדרך בביתי החדש והמדהים!!
מדובר בבית גדול, מרווח ומפנק,
שמאפשר לי לארח את משתתפות~י הקורס לסופ"ש שלם, כולל לינה וארוחות (בתוספת תשלום סמלית)
כל הפרטים על הקורס כאן
וגם אצל סיוון: 054-4328469

מוזמנות~ים באהבה גדולה, (עם או בלי לינה)

להתראות,
גל

פורסם ב כללי | 8 תגובות »