האם אוכל=דלק? ספירת קלוריות כהפרעת אכילה

נכתב על ידי galmoonz ב 9 באוקטובר 2012 – 21:40 -

 

לעיתים קרובות אני נשאלת מה היא עמדתי בנושא דיאטות, והאם אני נגד דיאטה.

ובכן… מה זו דיאטה עבורך? האם דיאטה=הרזיה?

אולי תפריט מאוזן מבחינת סוגי מזון?

ארוחות בזמנים קבועים?

הימנעות ממזון מסוים או אולי הוספה של מזון מסוים לתפריט?

ספירת קלוריות?

 

הפירושים הם רבים ומגוונים,

אבל רובנו עדיין מפרשים דיאטה כהפחתה של צריכת כמות המזון, על מנת לרזות, או כספירת קלוריות

על מנת לשמור על משקל גוף קבוע.

 

גדלנו על מודל שמשווה בין אוכל לבין דלק,

ועל פי המודל הזה, כמו שמכונית זקוקה לדלק כדי לנסוע, כך הגוף זקוק למזון כדי לתפקד,

וכביכול כדי לדעת כמה אוכל צריך "להכניס" לגוף ביום, כל שצריך לעשות ,

זה לחשב את כמות האנרגיה שהגוף צורך ביום.

נכון?

הממממ.. תיכף נדבר על זה… :-)

 

אבל גם אם זה נכון, הרי שלדעת כמה "דלק" הגוף צורך ביום זה מסובך מאוד, אם לא בלתי אפשרי!

אסתכן ואומר שלא נולד המתמטיקאי שידע לחשב זאת,

בדיוק כמו שלא נולד האדם שיודע בוודאות מה יקרה לו מחר או אפילו בעוד 5 דקות.

למעשה אפילו במכונית צריכת הדלק תלויה באינספור פרמטרים:

חוץ מכמות הקילומטרים שהאוטו נוסע צריך להתחשב גם ב:

האם האוטו נוסע מהירות קבועה או משתנה? בעליות וירידות או במישור? הצמיגים ישנים או חדשים?

החלונות פתוחים או סגורים? המזגן עובד או לא? הרמזורים אדומים או שיש גל ירוק? יש פקקים או שהתנועה זורמת?הנהג עצבני/ממהר/קפריזי או מתוכנן ונינוח? ועוד ועוד..

 

עכשיו תארו לכם כמה פרמטרים צריך לקחת בחשבון כשמחשבים "צריכת דלק" של גוף אנושי,שהוא מערכת הרבה יותר מורכבת ממכונית, ושמבצע הרבה יותר סוגים של פעולות מאשר תנועה נטו!!

 

אבל אפילו בלי להיכנס לשאלה אם החישוב הזה אפשרי או לא, עצם ההשוואה היא מופרכת,

מכיוון שמכונית היא מערכת מכאנית, ואילו הגוף האנושי, הוא מערכת ביולוגית.

 

בהקשר הזה הרשו לי להפנות את תשומת ליבכם לכך שג'ירפות, קופים, סנאים, סלמנדרות, לטאות ועכבישים שומרים על משקל גוף מאוזן מבלי לספור קלוריות, ומבלי "לשמור"!

כך גם שאר היצורים החיים על פני הכדור! כמו כן, לא שמעתי מעולם על עטלף over-weight   או על נמרה אנורקסית..

 

 

איך זה ייתכן? מדוע זה אפשרי?

מכיוון שבגוף של כל יצור חי יש מנגנון אינטליגנטי , השואף לאיזון מתמיד.

המנגנון הזה יוצר דחף לאכול מזונות מסוימים ורתיעה מאכילת מזונות אחרים .

המנגנון הזה מבטיח שבעל החיים ידע בדיוק כמה לאכול, מה לאכול ומתי לאכול

כדי לשמור על איזון, למרות שבאופן קוגניטיבי, בעל החיים אינו מקדיש לכך כל מחשבה מודעת!

 

 

מתי המנגנון הזה משתבש?

כשהשכל האנושי מתערב במה שכלל אינו עניינו,

ובכך מונע מהגוף לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב- לשמור על איזון!

גוף שמנעו ממנו זמן רב את הזכות להחליט מה לאכול מתי וכמה, כמו "נעלב", מפסיק לנסות להחליט,

וכמו "שוכח" את מנגנון האיזון הפנימי שלו.

רוב בני האדם הבוגרים לוקים במנגנון המשובש הזה

(וגם תינוקות וילדים, ברגע שמתחילים לשכנע אותם לאכול, או להילחץ מזה שהם לא אוכלים..),

וכך גם חלק מהכלבים,החתולים, ועוד בעלי חיים שהאדם הצליח להתערב להם בתזונה.

 

כדי להבין עד כמה הרעיון לפיו צריך לספור קלוריות/להיות בדיאטה כל החיים

כדי שהגוף יצליח לאזן את עצמו הוא מופרך,

נסו לדמיין מה היה קורה אם כדי לעמוד על רגלינו, היינו צריכים לחשב איזה שרירים להפעיל,

מתי להפעיל וכמה להפעיל, במקום פשוט לתת לשרירים עצמם לעשות את העבודה!

 

 

נקודה נוספת: במערכת ביולוגית, האיזון הוא ממוצע!! אין שום אפשרות להישאר באותו משקל תמיד,

בדיוק כמו שאי אפשר לעמוד זקוף תמיד, מבלי שמשקל הגוף יתנדנד קדימה ואחורה, ימינה ושמאלה.

(לא מאמינים לי? קומו מהכסא ונסו לעמוד 30 שניות מבלי לזוז כלל. בהצלחה:-))

איזון ביולוגי, נשמר רק בממוצע!

במערכת ביולוגית נורמלית, כל הזמן יש יציאה מאיזון וחזרה אליו.

(אגב, לא רק במערכות ביולוגיות… אבל לא ניכנס לזה כרגע)

המערכת תמיד יוצאת מאיזון (כי ככה זה בחיים), אבל היא תמיד יודעת לחזור אליו!

 

אני שומעת אתכם חושבים כרגע: איזה איזון ואיזה נעליים… אני רק משמינ/ה!

 למה הגוף שלי לא יודע לחזור לאיזון?

שאלה מצויינת!! :-)

התשובה שוב טמונה לצערי בהתערבות של השכל בעניינים לא לו.

הרשי לי לשאול אותך שאלה בוטה (השאלה מנוסחת בלשון נקבה אך מיועדת לכולם):

פעם, כשהיית במשקל נמוך מעכשיו, נניח 5 קילו פחות, האם היית מרוצה מהגוף שלך?

מה לגבי 7 קילו פחות?

10?

נסי להיזכר: האם אי פעם היית מרוצה מהגוף שלך??

האם את מסתכלת על תמונות ישנות בנוסטלגיה ומרוצה מגופך תמיד רק בדיעבד?

 

ביקורת עצמית היא סיבה מרכזית לשיבוש מנגנון האיזון הטבעי של הגוף!

לצורך המחשה: נניח שאת/ה נהג/ת מאוד מנוסה ונהיגה אצלך היא כבר עניין אוטומטי, אבל ביום בהיר אחד,

מתיישב לידך אדם שמבקר כ-ל פעולה שאת/ה עושה:

"למה כל כך מהר? למה כל כך לאט? למה ימינה? למה מאיילון? זה מסוכן!!! זאת עבירה!! "

"מה את/ה עושה??"  וכו. האם תצליח/י לשמור על כישורי הנהיגה שלך תחת המתקפה הזאת?

כמה זמן ייקח עד שתאבד/י את היכולת לנהוג בשלווה ומתוך איזון ..?

כמה זמן ייקח עד שתגיד/י לו- "אתה יודע מה? תנהג אתה!"

 

רוצה לרזות? הפסיק/י לבקר את גופך! ברגע שהביקורת תיפסק, הוא יוכל להפסיק להתגונן מפניך,

ותתפנה בתוכו המון אנרגיה שאותה הוא יוכל לתעל ל"היזכרות" במנגנון האיזון הטבעי שלו

.

גורם מספר שתיים להפרת מנגנון האיזון הטבעי של הגוף הוא..

שלושה ניחושים… נכון: דיאטה!!

 

האם יש לך קודן באוטו?

מה המספר?

מהר!!

 

מצליחה לשחזר?

לחשוב על זה ולהיזכר זה מבלבל מאוד, אבל אם תיכנס/י לאוטו , האצבעות ינועו בעצמן,

כי הידע כבר מקודד בהן.

 

התערבות של השכל החושב רק מפריעה לפעולות הגוף האוטומטיות.

 יש??

 

 

לפני סיום, נקודה חשובה: לכל גוף יש משקל (ממוצע!) שנכון עבורו.

לא כל הנשים/הגברים/הילדות/הילדים בגיל מסויים ובגובה מסויים אמורים לשקול אותו הדבר! לא כולנו אמורים אפילו להיות באותו יחס בין משקל לגובה,

בדיוק כמו שלא לכולנו גובה זהה/ סוג שיער זהה /צבע עיניים זהה/צבע עור זהה.

המשקל של הגוף,

כמו כל פרמטר אחר בגופנו-

הוא ספציפי, ואינדיווידואלי!!

 

אז איך אדע מה המשקל המאוזן עבור הגוף שלי?

אין דרך לדעת, לפחות לא בהתחלה.

כדי להחזיר ולהזכיר לגוף את קיומו של מנגנון האיזון האוטומטי שלו,

כדאי להתמקד בשיקום מערכת היחסים שלך עם הגוף שלך,

בהפחתת הביקורת כלפיו , ובהעלאת יכולת הקבלה שלך אותו כפי שהוא ברגע זה.

בנוסף, רצוי להתאמן בלהקשיב לגוף, כדי שכשהוא ייזכר,

ויתחיל לאותת לך שוב מתי הוא מבקש אוכל, כמה אוכל ואיזה סוג אוכל-

תדע/י להקשיב לו ולזהות את הסימנים, ולאפשר לו ליצור את האיזון המיוחל.

 

באהבה גדולה -

 

גל


תגיות: , , ,
פורסם ב דימוי עצמי, תזונה אינטואיטיבית ודיאטה | אין תגובות »

תגובות



רשום הערה