בריאה בתנועה

על ספק ועל אמונה

נכתב על ידי galmoonz ב 12 ביולי 2017 – 15:06 -

כשהייתי בת 6, חוויתי "פלאשבק" מחיים קודמים:
בלילה בו נודע לי שהיתה שואה, עלה לי החום למעל 40 מעלות.
שנה אחכ, כשנודע לי על תאי הגזים,
לא ישנתי לילה רצוף במשך כמה חודשים טובים,
(פחדתי להתקלח מפחד שיצא גז מהברזים. )

בסופו של דבר הציעה מרים, העוזרת שלנו דאז, שאשן עם תנ"ך מתחת לכרית,
ושכשאני מתעוררת- שאקרא את פרק כ"ג בתהילים.
זה עבד. חזרתי לישון.
זו היתה הפגישה הראשונה שלי עם אלוהים.

גדלתי בבית אתאיסטי
בת למדענית ולמדען. אנשי ראש. חוקרים.
"אמונה באלוהים-", אמרו בבית, "-זה לחלשים".
או לפחות – רק לשומרי מצוות או לדתיים.

עברו המון שנים,
חוויתי סוג של הארה בגיל 26, (דווקא במהלך לימודי תואר ראשון בפיסיקה)
ופתיחת תודעה מאסיבית נוספת בגיל 30,
אבל רק לפני 7 שנים, כשה #תטאהילינג נכנס לחיי -
נפרץ בי איזשהו מחסום פנימי גדול
התחלתי לדבר עם "בורא כל שישנו" באופן ישיר
הפסקתי לבוז לכוחה של אמונה
למדתי להשתמש בכוח הזה בצורה פרקטית- ליצירה, לריפוי, להגשמה-
וחיי עברו שינויים מרחיקי לכת בכ-ל התחומים.
כמו כן לימדתי, טיפלתי, והדרכתי מאות א~נשים.

השנה האחרונה היתה לי מאתגרת מאוד
דבר גדול שאני מבקשת ליצור בחיי- מתעכב,
ויש ימים שספק מתעורר, אכזבה מעצמי,
כעס, עצב,
ידידי הותיק משכבר- יאוש- גם הוא בא לבקר.
אני נפגשת מחדש עם כ—ל השדים הפנימיים (שלמדתי לחיות איתם בשלום, או כך חשבתי)
עם כ—-ל הרגשות הקשים והטראומות שחוויתי אי פעם (וריפאתי, או כך חשבתי)
ועם כ—-ל התהומות (ש… אותו כנ"ל)
אני עוברת (שוב, אחרי שנים) בסוג של "גיא צלמוות".
ברמה העמוקה, ברור לי שזה תהליך חשוב, מרפא,
אני אפילו יודעת שאצא מאוד מחוזקת מהתהליך,
אבל ברמת פני השטח- זה כואב לי מאוד ולא נעים בכלל.

באופן מוזר,
כל הכאב האינסופי הזה בתוכי, לא משפיע על איכויותיי כמטפלת, כמורה וכמנחת סדנאות.
התדר שלי אפילו הפך צלול יותר, בהיר, רך יותר. קשה להסביר…
(אפילו סדנאות השמחה שלי הפכו יותר שמחות (אם זה אפשרי בכלל ))

באופן מוזר עוד יותר,
דווקא אחרי שהעזתי להטיל ספק
בעצמי, באהוביי ובאוהביי,
ואפילו באלוהים (שהוא חבר קרוב בדרך כלל)
דווקא אחרי כל זה-
האמונה שלי היום
היא בוגרת יותר
ויותר מקורקעת
אני כבר לא מחפשת הוכחות בשבילה
אני כבר לא צריכה שהכל ילך כמו שאני רוצה,מתי שאני רוצה-
-כדי להרגיש את הנוכחות האלוהית בחיי,
או כדי להאמין.

אני שולחת אהבה לכל מי שחווה קושי בימים אלה
ומצרפת כאן את הקטע ההוא מתהילים.

א מִזְמוֹר לְדָוִד: יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר.
ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא, יַרְבִּיצֵנִי; עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.
ג נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ.
ד גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע– כִּי-אַתָּה עִמָּדִי;
שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.
ה תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן– נֶגֶד צֹרְרָי;
דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה.
ו אַךְ, טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי– כָּל-יְמֵי חַיָּי;
וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה, לְאֹרֶךְ יָמִים.

תגיות: אלוהים, אמונה, ספק
פורסם ב אהבה וקבלה עצמית, תהליכי מודעות ושינוי, תטא הילינג | אין תגובות »