חשבון נפש של תחילת שנה – מסר מתוקשר
נכתב על ידי galmoonz ב 20 בספטמבר 2017 – 16:33 - למען כל מי שחווה משברי תחילת שנה (וסוףשנה)
ו/או משברי טרום יום הולדת (אצל ילידות וילידי ספטמבר כמוני – זה תמיד ביחד 
)
מה בעצם מכאיב לנו כשאנחנו כואבים את התקדמות הזמן,
ואת חשבון הנפש של לעצור רגע ולסכם את השנה? (או את כל חיינו עד כה (? ))
הפער
הפער בין מה שחשבנו שנספיק
לבין מה שהספקנו בפועל
הפער בין התכנון
לבין הביצוע
הפער בין הפנטזיה לגבי העתיד
לבין המציאות בהווה (לפחות המציאות כפי שאנחנו תופסים אותה)
רבות ורבים מאיתנו חווים את הפער באופן יומיומי (בעיקר אם התחנכנו בסביבה ש"סופרת מלאי" כל הזמן)
בכל יום יש פער בין התכנון לבין מה שקורה בפועל (קוראים לזה "חיים")
ביומיום פיתחנו יכולת הכלה מסויימת לפערים הללו,
אבל אז בימי "ספירת מלאי" הפער מוכפל פי 365 ימים כפול מספר שנות חיים…
(מצחיק שקוראים לזה "גיל". גיל מלשון שמחה? )
תוסיפו לזה אמונות קולקטיביות על מתי "הזמן הנכון" לעשות דברים
ומתי כבר "מאוחר מידיי" … (כביכול)
תערבבו את זה עם פוביית זיקנה קלה או שעון מתקתק (מלשון מתוק??)…
הוסיפו קורט שנאה עצמית/ביקורת עצמית/שיפוט עצמי – סתם ככה מתוך הרגל-
והרי לכן~ם מתכון לאומללות קלה עד מתונה
תבשיל נאה בהחלט
הנה קטע משיחה שקיימתי בשבוע הבא בהקשר הזה עם 'ההדרכה' שלי.
אני מרגישה שהמסר שהתקבל הוא לא רק עבורי ולכן מביאה אותו לכאן.
מקווה שיעזור לכן~ם כמו שעזר לי:
אני: זה בלתי נתפס בעייני שעוד שנה עברה. זה תפס אותי לא מוכנה.
ההדרכה: לזמן אין משמעות. אנחנו הווה מתמשך והזמן הוא אשליה.
אני: בסדר, אני יודעת את זה…
זה יופי של סיפור רוח'ני אבל בתכלס, לא הספקתי כלום!
אני עדיין לא אמא, עדיין במינוס, עוד לא קניתי בית…
הייתי בטוחה שעד גיל 45 כבר אהיה מוכרת בכל הארץ ואנחה סדנאות גם במקומות רבים בעולם…
אכתוב את הספר שלי… אוציא את דיסק המדיטציות… אשדרג את האתרים שלי…
אחזור להנחות את השיטה שלי בסדנאות תהליכיות, אלמד עוד שפות, אנחה מסי(בות)סדנאות המוניות…
ההדרכה:
הכל פתוח בפנייך. את רוצה דברים שאת יודעת שהם *ברי השגה* עבורך.
שום דבר לעולם לא מאוחר מידי והכל זמין עבורך *תמיד* (עבור כולם)
וקורה בזמן המדוייק ביותר מבחינת המערך הרגשי-המנטלי-הפיסי-האנרגטי שלך.
ציינת רק את הדברים שאין (כרגע) בחייך. אנחנו רואים גם את מה שיש.
(וכאן הם פירטו פירוט רב. זה מאוד מרגש אבל את זה אני מעדיפה להשאיר לעצמי)
את אהובה מאוד. אנחנו מאמינים בך. כל מה שתעשי יהיה טוב.
את לא כאן כדי להספיק
הצלחתך במלאכת החיים
אינה נמדדת בהישגים כאלה או אחרים
לא חומריים, לא רגשיים, לא מנטליים,
ואפילו לא רוחניים.
לחייך (ולחיי כולם) יש ערך שאינו תלוי בדבר
את לא צריכה להצדיק אותו.
עצם ה*חוויה* היא הערך
עצם החווויה היא המתנה
והמטרה,
ואת, אהובה-
חווה בעוצמה!
תודה.
פורסם ב כללי | 2 תגובות »
מאת karen carmeli ב ספט' 25, 2017 | השב
Thank you for sharing, my love, my light, my beautiful special friend
מאת galmoonz ב ספט' 26, 2017 | השב
תודה חברתי המפרגנת והמהממת! אוהבת אותך!!